זרים בתוכנו?

1

בעולם מתפתח בו התואר תופס יותר ויותר חשיבות, ישנם תלמידים שמחליטים לעבור לספסלי האוניברסיטה היישר מהתיכון. כתבינו תפס כמה מהם לשיחה על חברים, לימודים, צבא ומה שביניהם. 

//רון גביאן

כולנו מכירים את הסטודנטים האלה. הם מסתובבים בינינו בהפסקות, לומדים איתנו בכיתות, גרים באותם המעונות ויוצאים כמונו לאותם מקומות בילוי. שקטים, צעירים וחכמים לגילם. יש כאלה שיגידו שהם מכרו את נשמתם לשטן, ויש כאלה שפשוט ירחמו עליהם. מי הם אותם תלמידים שבחרו בחירה כ"כ שונה מהבחירה שרוב הישראלים עושים?

"לרוב, סטודנטים תמהים ברגע הראשון, ושואלים אותי בהתפעלות 'מה, את עתודאית?!'" מספרת הדר לסרי, סטודנטית שנה א' לתקשורת, אסלאם ומזרח תיכון.  "היו אפילו מקרים שסטודנטים התחילו איתי למרות שאני צעירה מהם בהרבה".

"לרוב, סטודנטים תמהים ברגע הראשון, ושואלים אותי בהתפעלות 'מה, את עתודאית?!'" מספרת הדר לסרי, סטודנטית שנה א' לתקשורת, אסלאם ומזרח תיכון. "היו אפילו מקרים שסטודנטים התחילו איתי למרות שאני צעירה מהם בהרבה".

"לרוב, סטודנטים תמהים ברגע הראשון, ושואלים אותי בהתפעלות 'מה, את עתודאית?!' " מספרת הדר לסרי, סטודנטית שנה א' לתקשורת, אסלאם ומזרח תיכון. הדר בחרה לעבור היישר מספסל הלימודים בתיכון אל ספסל הלימודים באוניברסיטה. היא חגגה את יום הולדתה ה-18 חודשיים אחרי תחילת הלימודים, בעוד הגיל הממוצע של חבריה לספסל הלימודים גבוה באופן משמעותי. "היו אפילו מקרים שסטודנטים התחילו איתי למרות שאני צעירה מהם בהרבה" היא מספרת בגאווה בלתי מוסתרת. למרות הפרש הגילאים המשמעותי, מבחינה חברתית אין לה שום בעיה, ופעמים רבות היא יוצאת לבלות עם חברות מהאוניברסיטה.

מסלול העתודה הוא מסלול ותיק בו המתגייסים דוחים את שירותם הצבאי לטובת לימודים באוניברסיטה ולאחר מכן מתגייסים לצה"ל, חותמים על התחייבות לשירות ארוכת טווח (לרוב שש שנים) ומשתלבים ביחידות השונות של הצבא, לרוב בתור קצינים. "אני חושבת שהיתרונות במסלול עולים על החסרונות" טוענת עדן קריספין, גם היא עתודאית, שנה ראשונה בכלכלה ופסיכולוגיה. לדבריה, לעתודאים יש יתרונות רבים על פני הסטודנטים האחרים בכך שהם מגיעים ישר ממסגרת לימודית – מה שמאפשר להם לזכור הרבה דברים שסטודנטים אחרים כבר שכחו. בנוסף, לטענתה, היא הרבה יותר פנויה ללימודים ולה כבר מובטחת עבודה עם סיום השהות באוניברסיטה. עדן מספרת גם שעניין הגיל לא מפריע לה: "זה הרבה יותר טוב ממה שציפיתי, חשבתי שהגיל יהווה בעיה, אבל הוא ממש לא".

למרות שהן מסתדרות היטב מבחינה חברתית, העתודאיות מספרות שקיימים גם מספר קשיים במסלול. "אחד מהחסרונות העיקריים בתחילת הלימודים הוא ההתרחקות מהחברים מהתיכון, שרובם התגייסו" מספרת קריספין. "בנוסף, המאמץ שאני צריכה להשקיע בלימודים האקדמיים גם מקשה, כי רק סיימתי י"ב לפני מספר חודשים ולפעמים נמאס לי מהמסגרת הזאת של לימודים, מבחנים ועבודות". גם לסרי מספרת על הקושי לשמור על קשר עם החברים מהבית: "אני גרה בישוב אדם, ויש לי קושי חברתי מול החברים שבגילי. עם החברים מהבית יש פער שמורגש יותר מאשר עם סטודנטים אחרים כי הם מדברים הרבה על הצבא ובשפה צבאית ואני לא בדיוק מבינה את כל המונחים שבהם הם משתמשים". "דווקא אני אשוויץ ואומר שאני שמחה להיות עתודאית" מכריזה תמי חנוכייב, סטודנטית ליחב"ל וכלכלה. "אבל אני בהחלט מתגעגעת לחברות בבית, במיוחד שמדובר בבית בצפון הרחוק", והיא מוסיפה: "יש באוניברסיטה סטיגמה על עתודאים שהם שקטים ולחוצים וזה בעייתי כי אני בדיוק להפך".

"אני חושבת שהיתרונות במסלול עולים על החסרונות". עדן קריספין,  עתודאית, שנה ראשונה בכלכלה ופסיכולוגיה.

"אני חושבת שהיתרונות במסלול עולים על החסרונות". עדן קריספין, עתודאית, שנה ראשונה בכלכלה ופסיכולוגיה.

אבל נראה שהסטודנטים הנלהבים בשנה הראשונה שלהם עוד לא נתקלו בקשיים שהוותיקים יותר נאלצים להתמודד איתם. י', סטודנט שנה שלישית למדעי המחשב, מודאג מהאפשרות שיגייסו אותו בסוף שנה שלישית ולא ייתנו לו להמשיך לשנה רביעית. לדבריו, לא מעט סטודנטים למקצועות המדעיים מסיימים את התואר הקשה בארבע שנים במקום שלוש, לוקסוס שהוא לא משוכנע שהצבא יאפשר לו. הבעיה הגדולה ביותר היא שטכנית יש לו מספיק קורסים כדי לחתום את התואר, אבל ממוצע הציונים שלו לא מספיק לתואר שני. אם הוא היה חופשי מהצבא הוא היה נשאר עוד שנה, משפר את הממוצע שלו וכך היה יכול להבטיח לעצמו גישה למסלול התואר השני. במצב הקיים הוא מפחד שממוצע הציונים שלו יפגע ביכולת להתקבל לתואר השני בעתיד.

למרות זאת, נראה כי השירות הארוך, האתגר החברתי והקשיים הנובעים מהמערכת הצבאית משפיעים מעט על העתודאים שרואיינו בכתבה. נכון למועד סגירת הגיליון, ארבעתם לא הצטערו על המסלול הצבאי בו בחרו, והם חושבים כי עשו בחירה נכונה. "אני לא יודע מה היה קורה אם לא הייתי לומד במסלול העתודה האקדמית" מספר הסטודנט הוותיק בחבורה. לדעתו, הלך לו טוב מאוד בתקופת הלימודים לתואר ובנוסף לכך הוא גם קיבל שיבוץ לתפקיד מעניין אותו רצה – "לכן אני לא מתחרט ובסופו של דבר אני מקווה שיהיה בסדר".

גילוי נאות: כותב הכתבה הוא עתודאי בעצמו.

.

שתף
תגובות