"ירושלמים הם האופטימיים ביותר במדינה"

0

ריאיון מיוחד עבור זקני ציון: לכבוד יום ירושלים ראיינו את ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, בנוגע לסוגיות הבוערות בירושלים. הוא אופטימי.

//גלעד ישראלי. צילום תמונה עליונה: איציק אדרי, ויקיפדיה

שלום כבוד ראש העיר.

שלום וברכה.

אתה התנגדת לפתיחת הסינמה סיטי בשבת, מדוע?

קודם כל, תבין שיש לנו בירושלים שלושה מתחמים: מתחם ה-yes planet שיהיה מוכן בשנה הבאה. המתחם לא בבעלות העירייה והוא יהיה פתוח בשבת לפי הצהרת הבעלים. יש את מתחם התחנה שהוא חצי פתוח בשבת וחצי סגור בשבת. השלישי, מתחם סינמה סיטי שמראש, לאור המיקום שלו והשותפות עם עיריית ירושלים, סוכם יחד עם היזם ומשרד האוצר שיהיה סגור בשבת. זאת התחייבות חוזית של הבעלים אל מול משרד האוצר שאושרה במועצת העיר.

כשאני מסתכל על הראייה המערכתית של ירושלים עם אוכלוסיות שונות ומגוון שונה, אני חושב שהמכלול של מקום אחד פתוח, מקום אחד סגור ומקום אחד פתוח למחצה, שלושה מתחמים חדשים בעיר ירושלים במהלך שנה פלוס מינוס, שנה אחורה ושנה קדימה, זה מגוון רחב ומכובד למכלול רחב של אוכלוסיות בעיר ולמבקרים שלה.

אמרת שהמיקום אינו מתאים, אבל לא מדובר במיקום שיש בו אוכלוסייה חרדית? מה באזור לא מתאים?

קודם כל, בעלי הנכס הם מדינת ישראל ועיריית ירושלים. החוזה נחתם מול העיריות. חוזה של מקום אחר זה נכס פרטי שהעירייה לא מעורבת בו. אני רוצה להזכיר לך שבמסגרת הסטטוס קוו יש קולנועים שפתוחים בשבת, והיום יש שנים עשר כאלה. כאן העירייה היא הבעלים של הנכס וצריך להעביר את ההחלטה במועצת העיר. מדינת ישראל בזמנו התנגדה לכך והיזם הסכים לסגור בשבת. ברגע שהיזם מסכים והמדינה והעירייה אישרו אז זה הסכם חוזי. כמובן שמבחינת שיקול הדעת של המערכת העירונית, המדינה והיזם מסכימים וזה עבר את אישור מועצת העיר. ה'סינמה סיטי' נמצאת בלב קריית הממשלה, ובזמנו, לפני כארבע שנים כשהחוזה נחתם, היה זה סיכום של העירייה והממשלה עם היזם על דעתו.

אגב, היזם של yes planet שהתעניין במיזם בעצמו החליט שהוא מוותר על המיקום הנוכחי והולך על מיקום אחר כי הוא רצה לפתוח בשבת והיה ברור לו שהמדינה והעירייה יתנגדו לפתיחה בשבת, כך שיש אחד כזה ואחד כזה וכל אחד בהתאם לרצונו. אני חושב ששניהם עשו עסקה טובה.

סינמה סיטי סגור בשבת. צילום: אוריה תדמור

סינמה סיטי סגור בשבת. צילום: אוריה תדמור

ישנן תלונות רבות של תושבים על לכלוך רב שנמצא ברחובות ירושלים, במרכז העיר ובמקומות נוספים. מה נעשה בנידון?

ניסינו להגיע לתהליך מוסכם עם ההסתדרות על הפרטת הציוד בירושלים. לא הצלחנו להגיע להסכמות. ב-2013 כמעט הכפלנו את היקפי הציוד הידני והשנה אנחנו מוסיפים עוד 35 מיליון שקל לניקיון העיר. במסגרת המשאבים שיש בעיר ירושלים אנחנו מגדילים את המשאבים בתחום הניקיון משנה לשנה באופן ניכר, כבר רואים שינוי ויש עוד הרבה עבודה לעשות. אני יכול לומר לך שאנחנו מרחיבים את ההשקעות, מגדילים את הציוד הידני בשכונות עצמן לצד מרכז העיר, מגדילים את היקפי איסוף הזבל, יוצרים עוד שמונה מסלולים נוספים ועוד.

בחמש שנים הקרובות נעבור על כל הגנים הציבוריים ונשדרג אותם, יחד עם כל מתקני הספורט. מדובר בהשקעות מאוד מאוד גדולות שהולכות גם לניקיון וגם לשיפור המרחב הציבורי בעיר.

סקר של חברת המידע העסקי BDI שפורסם בדה מרקר באוגוסט 2013 מצא כי הארנונה בירושלים היא הגבוהה ביותר בארץ, גם למגורים וגם לעסקים. מדוע הארנונה בירושלים היא הגבוהה ביותר? מה נעשה על מנת להוריד את גובה הארנונה?

קודם כל אני קיבלתי את העירייה כשהיא הייתה כבר עם הארנונה הכי גבוהה בארץ. מדינת ישראל לא מאשרת לערים שנתמכות על ידי המדינה להוריד ארנונה. עובדה. יש המון פולקלור על הנושא הזה. הורדת הארנונה היא החלטה של שר הפנים ושל שר האוצר, כמעט אין תקדים לכך שהם אישרו הורדת ארנונה. עשינו סדרה של ניסויים על מנת להוריד את הארנונה, קודם כל לעסקים, כי אני מעוניין להאיץ את הצמיחה בעיר. לפני שנתיים קיבלנו החלטה שלא אושרה על ידי שר הפנים ושר האוצר. לאחר שהצלחנו לשחוק את הארנונה לעסקים במהלך רב שנתי של אחוז כל שנה, ייתכן ונקבל השנה בתמורה אישור לשחוק את הארנונה מעבר למה שהחוק מחייב, לראשונה בהיסטוריה של ירושלים, מאז שאני זוכר.

מאז שנכנסתי לתפקיד היו רק בקשות חובה לארנונה ואפס בקשות רשות, כלומר רשויות מבקשות לעיתים בקשות רשות לחרוג בארנונה מעבר לגביית החובה. הבקשות שלי מאז שנכנסתי לתפקיד זה רק להוריד ארנונה (בקשות חובה), וקודם כל לעסקים. אפילו פעם אחת לא נענינו, אני מקווה שהשנה נקבל מענה.

אני רוצה לציין בפניך שבמקביל לכך, הפעילות התרבותית והתנופה התרבותית הגדולה שאנחנו מובילים מגדילה את הקופה ואת הפדיון. זה לא פחות חשוב לעסקים, וזה קורה בירושלים. במובן מסוים, בעקבות ההשקעות של העיר ירושלים, הארנונה אמנם לא ירדה מעבר לחובה, אך הכדאיות הכלכלית הולכת ומתפתחת וצומחת לאור ההשקעות שאנחנו עושים בתרבות ובספורט וכדומה.

הרכבת הקלה. עוד מסלולים חדשים ייבנו

הרכבת הקלה. עוד מסלולים חדשים ייבנו. צילום: נבות מילר, ויקיפדיה

האם מתוכננים עוד תוואים לרכבת הקלה מעבר למסלול האדום (הרחבת המסלול הקיים עד נווה יעקב ועד הדסה עין כרם)?

בהחלט כן. אנחנו בתהליך של מספר שנים בתכנון הרכבת הקלה. לקראת סוף השנה נלך לתהליך של שיתוף הציבור לפני שמקדמים את הקווים.

הקו האדום הקיים מוארך כרגע כפי שאנשים רואים, דרום-מערב להדסה, וצפון-מזרח לכיוון נווה יעקב. הקו הבא הוא הקו הירוק שמתחיל בגילה, ממשיך אל קריית הספורט ולמלחה, דרך צומת פת עולה לאוניברסיטה העברית, לתחנה מרכזית, ממשיך לשדרות אשכול, רמת אשכול, גבעה צרפתית, הקמפוס בהר הצופים ועד הר הזיתים. הקו השלישי גם מתחיל בגילה וממשיך לדרך חברון, מתחבר למתחם התחנה, עובר בקרן היסוד, קינג' ג'ורג', במנהרה מתחת למגזר החרדי לטובת הר חוצבים ולרמות. יש עוד כמה שלוחות, שלוחה אחת לגבעת שאול ושלוחה לעיר העתיקה ושלוחה לאוניברסיטה.

בעצם יש לך את הקו הירוק שמחבר את שני הקמפוסים לתחנה המרכזית. הקווים מחברים את בתי החולים, מקומות הבילוי, מקומות התעסוקה, מנגישים את העיר העתיקה מכמה כיווני אוויר, מתחברים לתחנה המרכזית ולרכבת המהירה למרכז הארץ, שלוקח לה 28 דקות לתל אביב ופחות מעשרים דקות לנתב"ג. הרשת של הרכבות שמה את ירושלים מובילה בתחבורה ציבורית קדימה. מדובר בלמעלה מ-20 מיליארד שקל השקעות שהמדינה מחויבת לשים ובמסגרת העבודה של המדינה והעירייה. אז התשובה היא שכן. אחרי התהליך הסטטוטורי שיימשך שנה וחצי- שנתיים, היעד שלי הוא לסיים את הכול, לא בעשר שנים אלא תוך שבע שנים.

לפני זמן מה התנגנה הפרסומת של עיר-אקדמיה בירושלים. אילו הטבות מעניקה העירייה במיוחד עבור סטודנטים בירושלים, דברים שהם אינם מקבלים במקומות אחרים בארץ?

קודם כל התהליך מנוהל מטעם העירייה והמדינה באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים במשאבים משותפים שלנו. הרעיון הוא קודם כל לייצר שיתופי פעולה בין המוסדות האקדמיים, כך שסטודנט יוכל להחליף נקודות אקדמיות בין המוסדות ללא תשלום נוסף. זהו יתרון גדול מאוד למי שרוצה למשל, ללמוד מחשבים באוניברסיטה ואומנות בבצלאל, או כל דבר אחר. השילוביות הזאת מייצרת לתפיסתנו מגוון אקדמי ואינטר-דיסציפלינריות ברמה מאוד גבוהה. כמובן שכל נושא הקישור והחיבור בין סטודנטים לתעסוקה בירושלים הוא מאוד חשוב לנו ואנו משקיעים בזה לא מעט משאבים. לטובת העניין אנחנו מסבסדים לא מעט פעילות תרבותית בירושלים בשביל להגדיל את החשיפה של האקדמיה למוסדות. יש לנו מוסדות אקדמיים בתחום האומנות: סם שפיגל וניסן נתיב, ואנחנו מאוד רוצים לראות את השיתופיות והשילוב של המוסדות האלה עם המוסדות האקדמיים הקלאסיים. כרגע אנחנו עובדים על זה גם מול המל"ג (מועצה להשכלה גבוהה).

אומר לך יותר מזה; לא מזמן דיברתי עם טרכטנברג והמדינה על מנת להגדיל את היקפי הסטודנטים בירושלים. היעד שלנו זה להגיע ל-60 אלף, היינו ב-40 אלף לפני חמש שנים ואנחנו מתקרבים ל-45 אלף סטודנטים. היעד הוא להרחיב את הבסיס של הלומדים בעיר ולהגדיל את כמות הסטודנטים שנשארים בירושלים. אז התפיסה של עיר-אקדמיה היא לא רק הפן האקדמי של שיתופי פעולה, אלא גם החיבור של האקדמיה לתעסוקה, והחיבור לפעילות צעירים בירושלים ולקהילות של צעירים בעיר. אנחנו עובדים כיום בשיתוף פעולה עם רוח חדשה ועושים מחקרים שיסייעו לצעירים להתאגד ביחד לקהילות של צעירים ולתמוך בקהילות דומות בכל מיני שכונות ברחבי העיר. המושג של עיר-אקדמיה הוא הרבה מעבר לאקדמיה גרידא – מדובר בכל הממשקים של כלל המערכות. הקמנו רשות לצעירים בירושלים שיושבת ובוחנת כיצד לסייע לצעירים גם להשתקע וגם לפתח מערכות יחסים עם הגופים השונים, ואנחנו יושבים עם מנהלי המוסדות האקדמיים באופן תדיר בשביל לייצר סדר יום משותף ופיתוח משותף, פרויקטים ואירועים משותפים. זו מבחינתי אקדמיה שמדברת את השפה של הסטודנטים.

מהם, לדעתך, הלקחים שהעירייה צריכה להפיק מפרשת הולילנד כדי למנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד?

הפרשה היא אחת מן הפרשיות הכואבות שידעה העיר. היא לא מביאה כבוד לא למערכת הציבורית ובוודאי לא לעיר הצדק ירושלים. כשנכנסתי לתפקיד שיניתי סדרה של נהלים שעניינם השקיפות והפתיחות – אין תרופה טובה יותר מאור השמש. הפכתי את כל הוועדות העירוניות שהיו סגורות לציבור, למעט חירום וביטחון, לפתוחות לציבור. כל תושב יכול להגיע להצטרף ולשמוע את הדיונים הפומביים של המערכת העירונית. תוכניות העבודה של העירייה שקופות לציבור ומפורסמות לצד תקציב העירייה שהוא כמובן שקוף לחלוטין לדיון ציבורי. התמונות האלו נותנות דוגמא אישית, אני מאמין מאוד גדול בדוגמא אישית כמי שעובד בשכר של שקל לשנה בשירות הציבורי.

על פניו האתגר הגדול ביותר זה לא רק לעמוד בחוק, אלא לפתח אתיקה גבוהה יותר. אנחנו עושים לא מעט דיונים, הרצאות ובקרוב מאוד גם קורסים, וכבר עשינו קורס אחד על אתיקה: אתיקה בתכנון ובנייה ואתיקה בשירות הציבורי. שותפים לכך גם הדרג המקצועי וגם הדרג הנבחר ברמות שונות ובנושאים שונים. אז אני חושב שהתשובה היא ששקיפות מוחלטת, שדרוג האתיקה והדוגמא האישית של נבחרי ציבור מביאים אותנו לשפה אחרת של המערכת הציבורית. אני חייב לומר לך שאני מאוד גאה במערכת העירונית על השינויים והרפורמות שערכנו. אני מאמין מאוד גדול היום במערכת. יש לנו אפס סובלנות כלפי אנשים שסורחים ואני שמח שבית המשפט אמר את דברו ויצר הרתעה מאוד גדולה כלפי מי שחשב אי פעם ללכת בדרך הלא נכונה.

"הפרשה היא אחת מן הפרשיות הכואבות שידעה העיר. היא לא מביאה כבוד לא למערכת הציבורית ובוודאי לא לעיר הצדק ירושלים". הולילנד. צילום: כיכר השבת

"הפרשה היא אחת מן הפרשיות הכואבות שידעה העיר. היא לא מביאה כבוד לא למערכת הציבורית ובוודאי לא לעיר הצדק ירושלים". הולילנד. צילום: כיכר השבת

מה נעשה על מנת לייצר עוד מקומות עבודה בירושלים?

אם אני יכול לומר את כל התורה של הפיתוח העסקי על רגל אחת… קודם כל כיוון שזה המקצוע שלי. הנעת הכלכלה של העיר ירושלים נעשית במספר מתודות. מתודה שאני מדבר עליה לא מעט היא המתודה של פרופ' אמריקאי בשם מייקל פורטר על פיתוח שכונות תעסוקה. קח את תחום התרבות והתיירות, שילבנו את תחום התרבות והתיירות ביחד. אנחנו דוחפים באמצעות האצת פרויקטים של תרבות את תחום התיירות לעיר ירושלים. זה מפתח תרבות פנאי, זה משדרג את איכות החיים, זה מייצר מאסה הולכת וצומחת של מקומות עבודה, גידול דרמטי בהיקפי הבקשות לחדרי מלון חדשים – בחמש שנים הקרובות אנחנו מוסיפים עוד 5,000 חדרי מלון על ה-10,000 חדרי מלון שכבר ישנם, וזה גידול משמעותי בעובדים ובמועסקים. זה תחום אחד.

התחום השני הוא רפואה ומדעי החיים. בתחום זה ירושלים צומחת בקצב מאוד יפה ומכובד. הכיוון הזה מייצר גם תעסוקה, גם מחקר וגם שירותים. זהו תחום שנבנה על בסיס האוניברסיטה העברית והמחקר הגנרי שהיא עושה. הרבה מאוד מדענים באוניברסיטה העברית עוסקים בכך, וזה מאפשר לנו הרבה הזדמנויות לממשקים בין התעשייה, האקדמיה ובתי החולים המחקריים שיש לנו בירושלים. זה תחום שני.

יש לנו עוד כמה תחומים נוספים. אבל יפה לראות שכשאתה מאיץ את התהליכים יש אפקט הילה משמעותי לתחום התיירות והתרבות ולתחום הרפואה ומדעי חיים. זה מצליח לנו – היום כמעט ואין לנו שטח פנוי. אנחנו בונים רובע עסקי חדש גדול בכניסה לעיר. היום הנתיב הקריטי לשמחתי בעיר זה מקומות פיזיים למשרדים. בתוספת של מגדלי 35 קומות בכניסה לעיר ומיליון מ"ר תעסוקה אנחנו יוצרים קיבולות מאוד גדולות עבור למעלה מ-50,000 מועסקים חדשים בשבע או שמונה השנים הקרובות.

אנחנו עובדים קשה מצד אחד ליצירת ביקושים לעובדים, ומצד שני להנחת היצע פיזי ומקום על מנת לאפשר לירושלים לצמוח ולהביא עוד משרדים חדשים.

מה העירייה עושה על מנת להוזיל את מחירי השכירות וקניית דירה?

קודם כל, אנחנו דוחפים ומגדילים את היצע הדירות בירושלים. שנה שעברה הייתה שנת שיא בהיקפי הדירות שהסתיימו בירושלים. אנחנו עובדים בצורה צמודה עם משרד השיכון על הגדלת ההיצע. השקנו עכשיו פרויקט מאוד אגרסיבי ואנחנו רוצים לצופף את השכונות הקיימות בעיר ולעלות לגובה בפינוי- בינוי ותמ"א 38.

מחיר הדיור איננו בהכרח פונקציה של כמות הדיור שאנחנו מוסיפים לעיר, אלא יותר פונקציה של מה המדינה עושה. כאן יש לנו תלות כמו לכל השלטון המקומי בהחלטות השלטון המרכזי. אני מקווה ומאמין שהיצע הדיור בכל הארץ יעלה בצורה ניכרת בשנים הקרובות. את חלקנו ניתן, אבל חשטב לזכור כי מחירי הדיור נקבעים ברמה הארצית ולא ברמה המקומית.

 מידי פעם צץ ועולה המו"מ המדיני, מהי עמדתך לגבי חלוקת ירושלים?

עמדתי ידועה, פשוטה ונחרצת: לא. ירושלים תישאר מאוחדת. נקודה.

מה העירייה עושה על מנת לחזק את אחדות ירושלים ואת הקשר בין מזרח ירושלים למערב ירושלים?

תראה, קודם כל היום, איכות החיים של התושבים הירושלמים, גם הערבים, במגמת עלייה. אנחנו משקיעים הרבה מאוד משאבים בצמצום פערים, בתחבורה, בכיתות לימוד. תושבי העיר, גם התושבים הערבים, מאוד נהנים מהצמיחה המואצת שהעיר זוכה לה במקומות תעסוקה. איכות החיים של תושבי העיר בירושלים טוב יותר מזו של השכנים, גם אם זה ברשות וגם אם זה במדינות ערב שלידינו. שביעות הרצון שלהם רק במגמת עליה ורואים יותר ויותר שיתופי פעולה. אין ספק שאיכות הרפואה בירושלים והיקפי התעסוקה הם מפתח לשדרוג איכות חייהם. אני כראש עיר מחויב לקדם אותם כמו כל תושב אחר. חלק גדול מההשקעות הגדולות שאנחנו עושים בתשתיות תחבורה, כבישים ורכבות רלוונטיות לכלל התושבים כולל התושבים הערבים. את הגידול בשביעות הרצון ניתן לראות כאמירה מאוד ברורה שאנחנו בדרך הנכונה בכל חלקי העיר.

"במציאות הקיימת אנחנו עושים את המקסימום". מזבלה בלתי חוקית במזרח ירושלים. צילום: כרים ג'ובראן, בצלם

"במציאות הקיימת אנחנו עושים את המקסימום". מזבלה בלתי חוקית במזרח ירושלים. צילום: כרים ג'ובראן, בצלם

שכונות שנמצאות מעבר לגדר ההפרדה אך בשטח המוניציפאלי של ירושלים מוזנחות, כמעט ולא ניתנים להם שירותים למרות שהם בתוך השטח המוניציפאלי של ירושלים ומשלמים ארנונה. מה תגובתך בנידון?

היכולת שלנו לתת שירותים בירושלים מעבר לגדר נתקלת בלא מעט הגבלות ביטחוניות. כולנו תפילה שלא נזדקק להגנה כשהולכים לשרת, לנקות את הזבל ולשפץ את הרחובות. אני מסכים ששם אנחנו צריכים יותר סיוע מהמדינה בשביל לעמוד בסטנדרטים שאנחנו נותנים בכל רחבי העיר בתוך החומה אך יש לנו קשיים ביטחוניים, ואלו קשיים אובייקטיביים. הייתי שמח לו יכולנו לשדרג את זה יותר, אבל במציאות הקיימת אנחנו עושים את המקסימום.

בתקופת כהונתך ירדה משמעותית האכיפה כנגד הבנייה הבלתי חוקית במזרח ירושלים, איך נתון זה עולה בקנה אחד עם העמדה לשמירת ירושלים מאוחדת וסדר במזרח ירושלים?

בתקופת כהונת הממשלה הקודמת והנוכחית, בעקבות לחץ של האמריקאים, לא ניתן ליווי משטרתי לעיריית ירושלים למימוש צווי בית משפט. זה יותר נכון להגיד את זה ככה: התהליך הזה הוא לא יוזמה עירונית, אלא המציאות שנקלענו אליה בה אנחנו לא מקבלים סיוע של ליווי משטרתי. זה נובע לצערנו הרב משיקולים מדיניים כאלה ואחרים. אני חושב שזה לא נכון – אנחנו צריכים לתת יותר שירותים ולתת יותר רישיונות, מה שאנחנו עושים אגב. כמות הרישיונות שהעירייה נותנת במזרח ירושלים במגמת עלייה, לצד ההשקעות שאנו עושים.

במקרים הבוטים בהם יש בנייה במקומות שמיועדים להיות בתי ספר, כבישים, שטחים ירוקים, במקומות בהם אנחנו מקבלים תלונות מהתושבים ומהמנהלים הקהילתיים הערביים, בחלק לא מבוטל מהמקרים זה פוגע קודם כל בתושבים הערבים והם באים אלינו בתלונות מדוע אנחנו לא אוכפים. במקרים קיצוניים שכאלה אני בהחלט חושב שצריך להרחיב את האכיפה. עמדתי מאוד ברורה בנושא – אנו צריכים, לצד העמקת השירותים, לדעת גם לדרוש מהתושבים שיפעלו כחוק.

מה החזון הכללי שלך לירושלים בעוד עשור מהיום? איך ירושלים תיראה בעוד עשור?

זאת השאלה הכי חשובה. ירושלים בתנופה מאוד גדולה, גם בהפיכתה ליותר ויותר מבוקשת באמצעות האירועים והפעילויות שאנחנו עושים וגם באמצעות היקפי התשתיות שמאפשרים לה לעשות 'קפיצת מדרגה'. מי שיכנס לירושלים בעוד עשר שנים לא יכיר את קו הרקיע. הרובע העסקי החדש יתרומם אל על והוא הרובע המתקדם ביותר. רק בשביל סדר גודל – היקפו הוא פי חמישה ממרכז עזריאלי. אנחנו מדברים על פריסת הרכבות הקלות, שיאפשרו לאנשים להשאיר את רכבם הפרטי ולהתנייד בירושלים באמצעות הרכבות הקלות ואוטובוסים. פריסה שתציב אותנו כמובילים בארץ. אין לי ספק שאנחנו נראה את התיירות ממשיכה לצמוח ולגדול בירושלים לצד תעשיית ההיי- טק. היעד שלנו הוא להמשיך ולהשאיר יותר ויותר צעירים. המפגנים שאנחנו נראה ביום ירושלים הקרוב, כולל הפילוחים שחשוב מאוד לעשות אותם, יראו שהתנועה הציונית מרימה את ראשה ומתחזקת בירושלים לאחר עשרות שנים של פיתולים. יש מקום בירושלים לכולם, כולל התחזקותה של התנועה הציונית במהלך השנים הבאות.

אני אופטימי, אני רואה את העיר משתנה בקצב מואץ. הרבה מאוד תכניות פיתוח, הרבה מאוד נושאים באוויר; צריך זמן.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולאחל לכל הירושלמים ולמבקרים שלנו חג ירושלים שמח. אני יודע שמנתונים של סקרים שנעשים בישראל, ירושלמים הם האופטימיים ביותר במדינה. אני חושב שיש לנו סיבות טובות להיות אופטימיים. יש תקווה וניצוץ שחזר לירושלמים בעיניים, זה תענוג לראות שירושלמים אומרים "אני ירושלמי" בגאווה גדולה. עד לא מזמן היו צריכים לתת הסברים, היום אנשים אומרים "אני ירושלמי גאה".

תודה רבה לך!

כל טוב לך, ובהצלחה!

שתף
תגובות