אורפנד לנד במוזיאון האסלאם

0

הלהקה הישראלית שכבשה את המזרח התיכון הופיעה במוזיאון האסלאם. אפרת אביבי הייתה שם והביאה רשמים.

//אפרת אביב

"בא לך לסקר את אורפנד לנד?"

זה היה נוסח ההודעה שקיבלתי מהעורך בבוקר תמים אחד. אמרתי לעצמי – "אוקיי, נקפוץ למוזיאון האיסלאם נעביר שעה וחצי וכיף ונחזור הביתה". אז זהו, שלא ידעתי מה מחכה לי.

אפרת אביבי בסלפי עם אורפנד לנד

אפרת אביבי בסלפי עם אורפנד לנד

בכניסה למוזיאון האיסלאם ראיתי שההופעה היא חלק מסדרת מופעים עתידיים של אמנים שיש להם נגיעה אוריינטלית ים תיכונית, ואורפנד לנד בראשם.

אורפנד לנד היא להקה שעושה מוסיקה אוריינטלית ומשלבת בין רוק כבד לתפילה. מקימי הלהקה הם קובי פרחי ואורי זילכה שגדלו יחד בבת ים, אספו סביבם עוד חברים מוכשרים וגיבשו לעצמם סגנון מיוחד. הם הראשונים שניגנו ככה בארץ, ומהם הגיע המונח המוסיקלי "אוריינטל מטאל". בשיריהם הם משלבים מילים מהתנ"ך, הקוראן והברית החדשה, ובמוסיקה משולבים סגנונות רוק וים תיכוני. מעל לכל הם להקה עם אג'נדה: לטעמם המלחמה בין הדתות לא באמת רלוונטית כשמדובר במוסיקה כי היא מאחדת את כולם. מאד סיקרן אותי לפגוש את חברי הלהקה, לראות מי האנשים שעומדים מאחורי האג'נדה הזו ולשמוע איך נוצר החיבור שלהם לסגנון המיוחד הזה.

לראיון הגיעו אורי זילכה וחן בלבוס, ייצוג של זקן השבט והרכש הצעיר

קשה להתעלם מהקשר שלכם לעולם התפילות היהודי. איך עושים את החיבור הזה מבית הכנסת והפיוטים מבית אבא למוסיקת מטאל?

אורי: "בהתחלה היינו להקת דת' מטאל, ואז במקרה כתבנו פעם אחת ריף שנשמע יותר מזרחי. בסך הכל גדלנו על מוסיקה מזרחית; אני וקובי (פרחי, הסולן) מבת ים במקור, ובשנות השמונים מוסיקה מזרחית היתה חזקה שם. לקחנו את זה למקום שלנו, התלהבנו מהקטע הזה מאד והחלטנו לקחת את זה צעד אחד קדימה ולכתוב ריפים יותר אתניים. אחד הגיטריסטים שניגן איתנו אז היה מבית מסורתי, ויצא ששילבנו כל מיני קטעים מבית הכנסת."

אורפנד לנד היא להקה עם אג'נדה חזקה, אתם משלבים טקסטים מהתנ"ך ומהקוראן, ולחנים עם ניחוחות ים תיכוניים ומצהירים שהמוסיקה מאחדת את כולם. אתם באמת מאמינים שזה יכול להוביל שינוי אמיתי?

חן: " זה מתחיל בקטן. אנחנו כן מקווים שיהיה שינוי והוא עוד יגדל אבל כבר אפשר לראות את הקהלים שאנחנו מגיעים אליהם, זו התחלה של שינוי"

אורי:" אם תכנסי לפייסבוק של הלהקה שמונים אחוז מהחברים הם מארצות ערב, מצרים, ירדן. אנחנו מאמינים שזה יכול לעשות שינוי כלשהו"

אתם פופולארים מאד בארצות ערב ומופיעים שם כדרך קבע, זה נכון שיש מקומות שבהם לא חוקי להאזין לכם?

חן:"זה לא שאורפנלד לנד לא חוקיים להשמעה, יש מקומות שאסור לשמוע בהם מוסיקת מטאל ואם זו להקה מישראל אז בכלל"

אורי:"למשל היה מקרה של מישהו ממצרים שנכנס לכלא כי החזיק בבית דיסק עם שיר שלנו. האמת שהיינו כמה שנים בהפסקה וחזרנו לנגן בעקבות מייל שקובי קיבל מאיזה ירדני שקיעקע את הלוגו של הלהקה על הכתף אז הבנו שכנראה קורה משהו גדול וצריך להמשיך. יש לנו שם בסיס לא קטן של מעריצים אבל הכל אנדרגראונד"

אז התחלתם כלהקת דת' מטאל ועם השנים התרככתם ופניתם לקהלים רחבים יותר, אפשר לקרוא לזה התמסחרות? מה עומד מאחורי ההחלטה?

אורי:"לא היה איזה מאסטר פלאן, עם השנים זה כך יצא"

חן: "זו סוג של התבגרות מוסקלית, עם השנים אתה רואה ושומע עוד, ונחשף לסגנונות שונים, ואז אתה נמשך אחרי משהו ורוצה לנסות אותו ולהיפתח לעוד דברים, זה פשוט מגיע"

אורי:"אני יכול לומר לך שהאלבום האחרון זה האלבום שאני הכי אוהב. אני יכול לשמוע בבית את הדברים הכי כבדים, אבל לנגן את האלבום האחרון זה הכיף הגדול שלי"

מהאלבום האחרון השיר "Brother" הגיע לגלגלצ. איך הרגשתם?

אורי: "מטורף"

חן: "נקודה בהיסטוריה"

ובכל זאת, להקת מטאל במעוז המיינסטרים דמיינתם שזה יקרה? אתם מרגישים שייכים לשם?

חן:" תראי, אין דבר כזה פרסום רע"

אורי:"אין לי שום דעה שלילית על המיינסטרים, אני יכול לשמוע אייטיז ומטאל באותה נשימה, אז כשהשיר הגיע למיינסטרים זה היה נחמד"

נחמד או אולי שמחה גדולה?

אורי:" את יכולה לכתוב שזה היה משמח. בסופו של דבר זה לא מה שעשה לנו את השינוי אבל זה מאד משמח לראות שיש הערכה"

חן: "זה תמיד כיף לגדול ולהגיע ליעדים חדשים במיוחד בארץ. זו להקה שקיימת כבר…" ואורי משלים אותו וצוחק "…יותר ממךָ"

חן: "נכון, נולדתי אחרי. ובזמנכם ניגנתם במוסכים ובמקומות קטנים. לראות לאן הגענו היום זה מגניב וכיף"

ממש לאחרונה היו שינויים משמעותיים בהרכב – חברים קרובים שהיו מראשיתה של הלהקה עזבו. איך ממשיכים?

אורי:" אגיד לך את האמת – זה אנשים שגדלנו איתם ועשינו איתם את כל הדרך המדהימה הזאת. אני אוהב אותם והכול, אבל איפה שהוא להכניס דם חדש זה גם סוג של פלוס, משב רוח מרענן. הנה תראי את חן, מלא מוטיבציה. אנחנו כבר זקנים ואין לנו כוח"

אחרי הראיון נכנסתי לאולם. הופתעתי למצוא שם יחד איתי גם ילדים בני שמונה שמעריצים את הלהקה עד כלות והולכים אחריהם לכל הופעה, בני נוער שנשאו חולצות עם לוגו של אורפנד לנד בגאון, סטודנטים שהגיעו לשמוע את אורפנד לנד עושים מטאל אקוסטי מתוך סרנות וגם אנשים בגילאים של ההורים שלי שהגיעו בפעם הראשונה לחוות את הלהקה המדוברת. ההופעה הוקרנה בשידור חי ושודרה דרך משרד החוץ לכל העולם.

על הבמה היו עידן אמסלם שפרט על הבוזוקי, מתן שמואלי בתופים, אורי על הבס, חן בלבוס גיטרה אקוסטית וקולות וקובי פרחי הסולן. מהרגע שהם עלו נכנסו אנרגיות שקשה לתאר אותן במילים, קובי שופע חיוניות משתף את הקהל בחוויות וסיפורים וכשהוא שר הכל מתחבר, פיוט ישראל בלחן ישמעאל, מילות קודש עם לחן ערבי ושיר בן 400 שנה שנהגה בעשרים וארבע טעמים.

על דבר אחד שאמר לי אורי בראיון אני חולקת. לאורפנד לנד יש כוח ואנרגיות מדהימות, הם מרימים את הקהל עם מנגינות טורקיות וגיטרות בועטות, המלודיות שלהם נוגעות ומרגשות ועם זאת חזקות ומפעפעות בתוכך כך שפשוט אי אפשר שלא לקום מהכיסא. למרות שזו היתה הופעה אקוסטית כולם קמו ורקדו, השורות הראשונות התמלאו בנערים ובאנשים בגילאים שונים, וכולם קפצו והרימו את הידיים באויר מצד לצד.

אני יודעת שאני כבר מחכה ללכת להופעה חשמלית של אורפנד לנד, ועד אז השעון המעורר שלי הוחלף וכל בוקר אני קמה לצלילי "All is one" מהדיסק האחרון. ממליצה (:

שתף
תגובות