סיכום שבוע

0

//כתב: רון גביאן

אז מה היה לנו השבוע?

ללא ספק הגענו השבוע לשיא בתהליך בחירת הנשיא. רוב עמודי השער של העיתונים הפופולאריים ביותר בישראל ("ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות") עסקו באספקטים שונים של תהליך הבחירה של האזרח מספר אחד. השבוע החל עם פרישתו של בן אליעזר עקב חשדות לקניית דירה במימון לא חוקי והמשיך בהצהרות ההון של המתמודדים האחרים בתגובה למקרה. פסגת הסיקור התקשורתי הגיעה ביום שלישי ורביעי עם יום בחירת הנשיא וחגיגת נצחונו של ראובן ריבלין. למען דיוק, כמעט כל עמודי השער עסקו בנושא- ביום ראשון בבוקר, בהחלטה לא שגרתית, החליטו "ישראל היום" להקדיש עיתון שלם, 95 עמודים, במוסף מיוחד לכבוד המונדיאל. ללא חדשות וללא אקטואליה- רק כדורגל.

ובחזרה לתהליך בחירת הנשיא העשירי של ישראל: כבר לפני שבועיים כתבתי על היתרונות שבהליך בחירה אשר נמצא באור הזרקורים. מאז, נראה שתהליך זה אף החריף. חמשת המתמודדים כנראה הבינו כי על מנת לצבור נקודות בעיני הציבור עליהם להציג את עצמם ואת משנתם בפומבי לעיני כל. על כן, ביום שלישי השבוע אירע מאורע מעניין כאשר שני העיתונים פרסמו בעמוד הראשון שלהם מאמרים שכתבו המתמודדים המסבירים מדוע דווקא הם צרכים להיבחר. בקטעי תעמולה אלו, המתמודדים ניסו להשתמש בשיטות שכנוע רבות על מנת לדבר אל ליבם של האזרחים כדי שנצביע להם, למרות שזכות הבחירה אינה בידינו. יהיה מעניין לנסות לנתח ולהשוות בין קטעים אלו על מנת לחשוף את הדרכים והעקרונות לפיהם פעלו המתמודדים תוך שאיפה לבדוק כיצד תפיסות אלו השפיעו על תוצאות הבחירות בכנסת.

תחילה, ניתן לומר שרוב המתמודדים הציגו היבטים אחרים בעיתונים השונים. למרבית ההפתעה הקטעים לא חזרו על עצמם ולרוב משלימים זה את זה. דבר זה יכול ללמד אותנו אולי על הרצון שלהם להתאים את עצמם לקהלים שקוראים את העיתונים. אולם, היה מתמודד אחד שחזר בשני העיתונים על מסריו בצורה עקבית- מאיר שטרית. בשתי הכתבות חבר- הכנסת הדגיש את הוותק הרב והניסיון בו הוא מחזיק בתור חבר הכנסת שכיהן הכי הרבה זמן מבין המתמודדים האחרים. אולם דבר זה לא ייחודי רק לו. בדבריהם, כל מתמודד התגאה בקורות החיים שלו והסביר מדוע דווקא הוא מתאים לתפקיד הנשיאותי. אבל בניגוד לשאר, שטרית החליט להניף את הדגל העדתי. בשני המקומות הוא מדגיש את העלייה ממרוקו והמגורים בילדות במעברה הנחשלת. השילוב בין קורות החיים המפורטים (מזל שהוא לא הוסיף לקורות חייו עבודה במקדונלדס בתור נער) לבין הנושא החברתי מזכיר את השיטה בה נקט שאול מופז מקדימה בבחירות האחרונות שהובילה אותו להישרדות בכנסת. בזמנו מופז הציג לקהל הבוחרים את קורות החיים שלו בתקווה שאלו יעזרו לו להיבחר. יכול להיות שתנאים אלו הובילו אותו בהפתעה לסיבוב השני.

מתמודדת נוספת שמשתמשת בטכניקה דומה היא דליה איציק. בכתבה ב"ישראל היום" היא מציינת ש"בילדותי בירושלים גדלתי במחסן טחוב לא ממש רחוק מבית הנשיא". במקרה הזה יושבת ראש הכנסת לשעבר מנסה לאמץ לעצמה תכונות שעד כה שויכו לראובן ריבלין שמזוהה יותר מהשאר עם הבירה. לא מובן כיצד תורם מקום המגורים הקודם של המועמדת לבחירה לתפקיד, בהתחשב בעובדה שהנשיא הנבחר עובר לגור בבית הנשיא הרשמי שבירושלים. משום מה, גם פרופסור דן שכטמן מציין את מקום מוצאו- העיר חיפה. הוא מספר בכתבה, גם היא מ"ישראל היום", שהוא פעל עם ראש העיר כדי להתחיל ללמד מדעים בגני הילדים. בשני הכתבות לא מוזכר בברור העובדה שהוא זכה בפרס הנובל- פרט המידע שהוביל אותו לתודעה הציבורית. יכול להיות שחוסר השימוש בפרט מידע זה הוביל אותו לקבלת קול יחיד.

דבר מעניין נוסף הוא ששני המתמודדים שבעיקר מתייחסים לתפקיד הנשיא שיתרום ליחסי החוץ של המדינה הם שני המתמודדים שהגיעו מחוץ לעולם הפוליטי: דן שכטמן ודליה דורנר. אולם דורנר, בדומה לאיציק, משתמשת גם בנימוק המגדרי. ב"ידיעות אחרונות" היא מתייחסת לתפקידה העתידי בלשון נקבה "התפקיד של נשיאת המדינה" ומדברת רבות על זכויות אדם ומרמזת על שוויון הזדמנויות בין המינים בתקווה שיבחרו הפעם בנשיאה. מבחינתה עדיף אם הנשיאה תהיה שופטת בדימוס.

וריבלין? הנשיא העשירי השתמש בממלכתיות שלו גם בכתבות אלו. במקום ניסיונות נמרצים לשכנע את הקורא, ריבלין עסק בתיאור החברה הישראלית כפי שהוא רואה אותה היום. כמעט ללא קורות חיים, ללא התחננות וללא פוליטיקה. אולי אסטרטגיה זו עזרה לו לזכות במרוץ. נשאר לנו רק לקוות שהוא ימשיך במסורת של הנשיא היוצא- שמעון פרס, ושייצג אותנו ואת מוסד הנשיאות בכבוד.

שתף
תגובות