סדרת השבוע- הרודן

0

//כתבה: דניאל אסולין

"הרודן" (Tyrant), סדרה חדשה מבית FX האמריקאי שעלתה לאוויר לפני כמספר שבועות מציגה את חייה של משפחת אל-פעיד במדינה מזרח-תיכונית פיקטיבית בשם "אבודין". העלילה מסופרת דרך נקודת מבטו של בסאם "בארי" אל פעיד, בנו השני של מלך אבודין שעזב את ביתו ומשפחתו למען חיים חדשים בארצות הברית. עשרים שנה לאחר מכן הוא חוזר יחד עם אשתו ושני ילדיו לחתונת אחיינו. סדרה זו היא פרי יצירתו של הבמאי גדעון רף (שכבר הביא למסכי ישראל את הסדרה "חטופים") ביחד עם האוורד גורדון האמריקאי (שסייע לתרגם את "חטופים" המצוינת ל"הומלנד" המצוינת אף יותר, והפיק את הקלאסיקה הטלוויזיונית- "24"). רוב הסדרה צולמה בישראל וחלקים ממנה אף צולמו באמפיתיאטרון של האוניברסיטה העברית. בשבוע האחרון, לאור המצב הביטחוני, העבירה הסדרה את צילומיה לתורכיה.

דמותו של בסאם מגולמת על ידי השחקן אדם ריינר, המוכר מעשרות תפקידי אורח בסדרות שונות וכעת אמור לשחק דמות רדופה שעזבה את משפחתה. לדעתי, ניתן להרגיש כי השחקן מרוחק מהמסורת הערבית, עליה מבוססת העלילה, וקשה להבחין באיזשהו קשר משפחתי בינו לבין בני משפחתו בסדרה. מצד שני, הליהוק מוצדק בזכות רגעי הקלוז אפ של עיניו הכחולות. אחיו ג'מאל, המגולם על ידי השחקן הישראלי אשרף ברהום, מתמודד במאבק פנימי תמידי אשר לטעמי תורם לדמות, אולם מעבר לכך, אין לדמות 'בשר' מעבר להיותה תוצר של אב רודן ואכזר. את אשתו, "לילה אל פעיד" מגלמת השחקנית מורן אטיאס. לילה היא אישה קרה, שנפגעה עמוקות מהשחיתות של האנשים סביבה, פיתחה עור של פיל והפנתה את גבה לתקווה לאנושות טובה יותר – כפי שהיא מכירה אותה.

"אבודין" היא מדינה פיקטיבית שמנסה להכיל בתוכה מאפיינים שונים של מדינות אחרות מהמזרח התיכון. ניתן להבחין בשם עמאן – הלא היא עיר בירתה של ירדן, כמו גם לדגלה שהוא בעצם דגל סוריה עם כוכב נוסף. קו העלילה הראשי של הסדרה מנסה להראות את המדינה כחלק מ"האביב הערבי" שסחף את המערב התיכון ואף מתייחס לנפילת מובארק וקדאפי. ברמה מסוימת זו סדרה חשובה ונושא שאכן צריך לדון עליו. אני מאמינה שהקהל העולמי לא נחשף בצורה מספיק טובה למציאות של המזרח התיכון, ויש מקום לסדרות שיעסקו בנושא, אם כי לא בדרך בה היא הוצגה בסדרה.

"הרודן" מנסה להציג את הפיתוי העצום שטמון בכוח, כמו גם האופן בו עוצמה משחיתה ויכולה להוביל להבדלי מעמדות תהומיים. במידה מסוימת היא מצליחה להעביר את האכזריות שמאפיינת בני אדם שרודים באומה שלמה ומוכנים לחיות חיי עושר מוגזמים אל מול נתיניהם שחיים בדלות קיצונית. אבל כאמור, הפרזנטציה היא שטוחה. הצגת עולמם של כל הדמויות לא מצליחה להיות עמוקה באמת והמזרח התיכון מוצג דרך עיניים אמריקאיות (הווארד גורדון) או מנקודת מבט מערבית אחרת (גדעון רף). יש לסדרה פוטנציאל עצום אך לפי מה ששודר עד כה, הפוטנציאל הזה לא ימומש אם הדמויות ימשיכו להיות שבויות בסטריאוטיפים. ניתן להבחין באותם סטריאוטיפים במספר רחב של דמויות: החל מהילדים של בסאם, שמייצגים מתבגרים אמריקאים טיפוסיים, ועד לג'מאל, שבינתיים לא הציג דבר מלבד אכזריות וחוסר רציונליות. חוסר ההיגיון בסדרה מתבטא גם בעובדה שהשפה המדוברת ב"אבודין", מדינת עולם שלישי ערבית, היא אנגלית שוטפת.

שתף
תגובות