על ביקורת ציבורית שפוגעת בציבור וביקורת ציבורית שתטיב עם הציבור

0

על פי נאור פורת, שיטת ההסברה הישראלית דווקא פוגעת בישראל- בזירה הבין לאומית ובמיוחד בזירה הכלכלית. האם דווקא צורת פרופגנדה "סטייל- חמאס" היא הפתרון?

//כתב: נאור פורת

המילה "הסברה" היא מילה עברית ייחודית, שכן השפה העברית היא היחידה אשר מחזיקה במילה נוספת לתיאור לוחמה פסיכולוגית מלבד "תעמולה" (propaganda) . המילה "פרופגנדה" הוטבעה על ידי הכנסייה הקתולית במאה ה-17, כביטוי שמשמעותו "הפצה". הביטוי היווה חלק מן השם שניתן לארגון שמטרתו הייתה הטפה בכל העולם לנצרות. למעשה, עד ימינו אנו, אין למילה תעמולה הקשר שלילי כלשהו במרבית האזורים בעולם. באמריקה הלטינית, לדוגמא, הפירוש של  "פרופגנדה" הוא בכלל פרסום.

בישראל, עוד משחר המדינה היהודית, הביטוי תעמולה קיבל צביון שלילי באופן ייחודי. לאחר השואה, התפיסה הרווחת הייתה כי יש לקדם את תדמית מדינת ישראל. דבר זה נבע מתוך ההנחה שהקיום שלנו כאן מוצדק באופן ברור בשל אותה שואה והמלחמה מול הערבים עם קבלת הארץ, מה שייתכן ומהווה מקור לתסביך במשמעות המונח עד ימינו אנו.  ההנחה הרווחת בארץ היא כי אין טעם בתעמולה המכוונת לקהילה הבינלאומית היות וזאת, כך או כך תהיה מונעת מאנטישמיות. להערכתי הנחה זו גורמת לפסיביות בלוחמה הפסיכולוגית הנעשית מול הקהילה הבינלאומית. מצב זה, כאשר מדינת ישראל מתמודדת עם אויב אשר נוקט בתעמולה יצירתית ולא מתבייש בזה, מזיק לתדמית ישראל בפני הקהילה הבינלאומית. לצד הפסיביות הרווחת, ישנם גם ארגונים מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית אשר לקחו יוזמה בכל הקשור בתעמולה כלפי חוץ. תעמולה זו מותחת ביקורת חריפה על אמות המוסר של המדינה ומציגה לעיתים את הפעילות הרשמית של ישראל באור שלילי.

דוגמא להסברה ישראלית של צהל

יכולת העמידה של התעמולה הישראלית אל מול הפלסטינאית היא בעייתית מאוד עבורנו, כלל אזרחי ישראל. המלחמה בעזה מוצגת בעולם בעזרת תמונות זוועה, שרבות מהן מפוברקות. עניין זה גורם לדעת הקהילה הבינלאומית להיות מופנית נגד ישראל, דבר הבא לידי ביטוי בתחום הכלכלי באופן מידי. בהקשר של המערכה הנוכחית מול חמאס, מדובר על השפעה כלכלית שלילית בעיקר לטווח הקצר. עלות נזקי הירי הרקטי, גיוס המילואים הנרחב והלחימה עצמה תעלה לנו ככל הנראה עשרה מיליארד שקלים, תוצאה שניתן להכיל אותה. בעוד בטווח הארוך המשמעות היא פגיעה בייבוא ובייצוא, היות ומדינות מסוימות לא יהיו מעוניינות ביחסי גומלין עם ישראל ופחות משקיעים יביעו אמון במשק הישראלי. דבר זה יוצר תוצאה מורכבת פי כמה וכמה מונים.

אני סבור כי יש להציג בפני הקהילה הבינלאומית מצב בו אנו מנסים לפתור את הסכסוך, גם אם זהו לא הקונצנזוס הישראלי הקיים בעת זו, שכן מדובר בצעד הכלכלי הנכון לעשות. דוגמא ליעילות צעד תעמולתי זה, ניתן להשיג ממבט על הסכמי אוסלו, אשר תרמו לפתיחת המשק הישראלי למשק המזרח – אסייתי.

במשבר הנוכחי טמונה הזדמנות גדולה לכלכלה הישראלית. כאמור, עלויות המבצע הן תוצאה שניתן להכיל אותה. הפתרון הנשקל הוא ככל כנראה העלאת המיסים הנלקחים מכלל הציבור. לדעתי, אסור לציבור לקבל את האלטרנטיבה הזו היות ומונחת בפנינו הזדמנות גדולה לשינוי אמיתי בכלכלה של מדינת ישראל. להערכתי, הצעד הנכון בנקודה זו יהיה לערוך את תקציב הביטחון מחדש, מאפס, וליצור תקציב שיעודד יעילות וחיסכון של מערכת הביטחון הישראלית. אי העלאת נטל המס ואף קיצוצו כתוצאה מתקצוב מחדש שכזה, לצד שקילת הטבות המס שניתנות לגופים שונים במשק, יהוו שינוי מדיניות מבורך של הממשלה. צעדים אלו לא רק יפתרו את המשבר שנוצר כתוצאה מהלחימה בעזה, אלא גם יטיבו עם כלכלת ישראל וייגרמו לתנועות הון במשק שיתעורר, בזמן שמשבר כלכלי מתחולל בעולם כולו כיום.

המאבק בין השמאל והימין במדינת ישראל צריך להיות במסגרת שמירה על האינטרס הלאומי של ישראל מול העולם. צריך להבין שאחרת, כל פרט ופרט פוגע בעצמו. הלחץ על הממשלה במסגרת זו, צריך להיות בעיקר בנושאי הרווחה, איכות הסביבה והחינוך. נושאים אלו ניזנחו בדיעבד. כעת נדרשת סבלנות על מנת לראות מה יהיו הצעדים שתנקוט הממשלה בזמן הקרוב. אנו צריכים להבין כי לכולנו אינטרס לאומי זהה כלפי חוץ ואל לנו לפגוע בעצמנו בתחום ההסברתי.

שתף
תגובות