מלחמות הסושי – סונים נגד שיעים.

0

// כתב: נעם בנעט. תמונה ראשית: יצוג קליגרפי של עלי. מעלה יצירה, ויקיפדיה.

כל מי שחושב שהוא מבין בהלכי המזרח התיכון אוהב להשתמש באמירה "טוב, הכל פה זה בכלל מריבה של שיעים וסונים".
מה ההבדלים בין הסונה לשיעה? ואיך הכל התחיל? והאם באמת הכל מתחיל ונגמר בזה?
נעם בנעט, טור שלישי.

השיעים המוכרים ביותר הם הרפובליקה האסלאמית של איראן והזרוע הלבנונית שלה, חזבאללה. קיימת גם מדינת המפרץ הקטנה, בַּחַרֵיין, שבה יש רוב שיעי, בעוד בית המלוכה הוא סוני. בדומה לה גם עיראק היא מדינה עם רוב שיעי, שמאז ימי העת'מאנים עד לשנת 2003 היה בה שלטון מיעוט סוני. כפי שכבר ציינו בעבר, הכל השתנה עם מיטוט שלטון סדאם חוסיין. כמו כן בצפון תימן יש רוב גדול של שיעים-זיידים.

למרות הדוגמאות לעיל, למעלה מ 80% מהאסלאם הוא סוני. המדינה האסלאמית הגדולה ביותר (שבכלל לא נמצאת במזרח התיכון, אלא אי שם במזרח הרחוק) היא אינדונזיה. כן, באופן שאולי מפתיע רבים, רוב האסלאם בכלל לא יושב במזרח התיכון.
(זה אולי המקום להבדיל בין מוסלמים לבין ערבים. ערבים כוללים את דוברי השפה הערבית ותושבי חצי האי ערב, ורובם אכן מוסלמים. המוסלמים הם מי שקיבלו על עצמם את דת מוחמד, ורק חלקם ערבים). מדינות סוניות נוספות הן סעודיה, מצרים, לוב ושאר מדינות צפון אפריקה, מדינות המפרץ כמו קטר, איחוד האמירויות, כווית. וכן ירדן, תורכיה, תימן ועוד. בנוסף לכך אפשר להוסיף תנועות אסלאמיות סוניות כמו אלקעידה, פַתְ"ח, הגִ'הַאד האסלאמי, המדינה האסלאמית, המוכרת יותר בשמה הקודם, דאע"ש, האחים המוסלמים ותנועת הבת – חמא"ס.

העולם האסלאמי ע"פ פילוג סוני-שיעי. מפות מדה"ב, ויקישיתוף, ויקיפדיה.

העולם האסלאמי ע"פ פילוג סוני-שיעי. מפות מדה"ב, ויקישיתוף, ויקיפדיה.

אז איפה הכל מתחיל? שוב אנחנו חוזרים אחורה בזמן לשנת 632, שנת מות נביא האסלאם, מֻחַמַּד. השאלה הגדולה היא – האם לפני מות הנביא, הוא מינה יורש בצו אלוהי?
הסונים, רוב מנין האסלאם, אומרים שלא. משום כך חברי הנביא הקרובים, אלצַחַאבַּה (אותו שורש של המילה צַחְבַּכּ – סחבק) בחרו בדרך דמוקרטית מי מביניהם יהיה הח'ליף, כלומר המחליף של מנהיג האסלאם.
עם בחירת הח'ליף הראשון אַבּוּ בַּכֶּר, חותנו של מֻחַמַּד החלה תקופה של ארבעה מנהיגים: אַבּוּ בַּכֶּר, עֻמַר, עֻתְ'מָאן ועַלִי חַתַנוׂ ובן דודו של הנביא. על פי הסונה תקופה זו בצמוד לתקופת מחמד נחשבת לתקופת הזוהר – חֻ'לַפַאא אלרַאשִידוּן, הח'ליפים ישרי הדרך.
ועכשיו לשיעה, שפירושהּ: קבוצה או סיעה (קיצור ל'סיעת עלי'). לאחר מות מחמד, עַלִי התנגד לתפיסת השלטון על ידי אַבּוּ בַּכֶּר ועֻמַר. אגב, טעות נפוצה היא לחשוב כי השיעה יצאה מהזרם העיקרי של האסלאם, היא לא.
השיעה אומרת כי עוד בחייו מינה מוחמד את עַלִי אִבְּן אבּוּ טַאלְבּ, כיורשו מתוקף צו אלוהי משום שמנהיג האסלאם חייב להיות ממשפחת הנביא. השיעים, תומכי עלי, אף טוענים שהסיבה שעלי לא מופיע בקוראן היא שעת'מאן, הח'ליף השלישי שערך את הקוראן השמיט את שמו של עלי ואת ציונו כיורש. הרי לא יכול להיות שעלי, שהיה מקורב מאוד לנביא, לא יופיע בכלל בקוראן, ודווקא חוסר הופעתו מחזק טענה זו.
עלי קיבל אמנם את ההזדמנות להנהיג את האומה המוסלמית, אך בדומה לרוב קודמיו הוא נרצח. רצח עלי סימן את סוף תקופת הרַאשִידוּן והחל את תקופת ח'ליפות בית אֻמַייה שהיתה בעלת אופי יותר חילוני ומרכז הכוח שלה עבר לדמשק, סוריה.
נקודה בסיסית נוספת בה יש מחלוקת בין השיעים לסונים היא מה המכניזם לקביעת הנהגת האסלאם. הסונים סוברים כי הבחירה נמצאת בידי בני האדם. השיעה לעומת אומרת ששאלת ההנהגה נמצאת רק בידי אללה, שקבע כי משפחת הנביא צריכה למשול.

מקדש האימאם עלי בנג'ף. ארלו אברמסון, ויקיפדיה.

מקדש האימאם עלי בנג'ף. ארלו אברמסון, ויקיפדיה.

בשנים הראשונות של תקופת האֻמַיים אירע קרב מכונן בעיני השיעים והוא קרב כַּרְבַּלַאא'. קרב בו נהרג חֻסֵין בידי יַזִיד הח'ליף האֻמַיִי, ויש שיגידו שחֻסֵין היה מודע לכך שהוא הולך אל מותו. הקרב הוטבע עמוק בתודעתם של השיעים, והפך מוקד למוטיב המרירות בתפיסת עולמם.
מאות שנים מציינים השיעים את אירועי כַּרְבַּלַאא' על ידי טקסי התַעַזִיַה (ניחומים), המגיעים לשיאם בעַאשוּרַאא'. המשתתפים פוצעים את עצמם בסכינים וחרבות ונכנסים להיסטריה ציבורית עד זוב דם. טקס זה מסמל את מהות ההיסטוריה השיעית מרגע שהם הפכו לעדה דתית בפני עצמם.

אירועי כַּרְבַּלַאא' הכניסו את השיעים, הרוצים להגיע להנהגת העולם המוסלמי, להקפאת התנועה הפוליטית מעל אלף שנה. אירוע מכונן נוסף הוא היעלמות האִמַאם ה-12 של השיעה. על פי השיעה, אנשי הדת מקבלים השראה רוחנית מהאִמַאם הנעלם (מֻחַמַּד אִבְּן חַסַן אלעַסְכָּרִי) אבל גם הם לא יודעים איפה הוא ולא נמצאים איתו בקשר ישיר. הנחמה של השיעים היא שעם חזרתו של "האִמַאם הנעלם" הם ינקמו באויבים שלהם והצדק ישלוט בעולם.

ואכן התמונה השתנתה עם בואו של אַיַתוללה רוּחאללה ח'ֹומֵייני שהביא למהפכה האסלאמית בשנת 1979, לא רק באיראן כמדינה, אלא גם בשיעה כולה, בהחזירו את העימות הגדול על מקומה בעולם המוסלמי. על איראן עצמה ועל ההבדל בין אימאמים מול ח'ליפים נרחיב בפעם אחרת.

לשאלות, הערות ובקשות: Aravimislam@gmail.com בפייסבוק.

שתף
תגובות