הבעיות של שוויץ

0

שוויץ יפה, אנשים בה נחמדים, האוכל טעים- אז מה כן רע בה?? מחשבות משוויץ.

//כתב: רון גביאן

שבוע שעבר ביליתי עם משפחתי בשוויץ, ונהניתי שם מאוד, ללא ספק. כבר כשנחתנו, שמנו לב שכל הדברים הטובים שאומרים על שוויץ נכונים. נסו לחשוב על זה – מה יכול להיות רע בשוויץ?

הנוף – מדהים! ההרים מושלגים כל השנה, האוויר נקי כל כך, העצים ירוקים – לא רק בחורף, השדות נלקחו מפרסומות, האגמים כחולים ומלאי מים, האנשים אדיבים, מנומסים ונחמדים ואפילו מזג האוויר התאים לנו בדיוק וכמעט ולא ירד גשם.
והאוכל? מספיק להגיד טובלרון – לא?

אבל, אחרי כל השפע הזה, ניסיתי להבין – למרות הכול מה קשה פה? על מה השוויצרים מקטרים?

באחד הימים נסעתי לג'נבה. עיר נחמדה מאוד ומומלצת לביקור. כדי להבין אם עליתי על הרכבת הנכונה שאלתי את הבחור שישב מולי. התפתחה שיחה וזו הייתה הזדמנות מצוינת לשאול את שאלת מיליון הדולר – אז מה רע פה?

נניח המצב היה הפוך. הייתם יושבים ברכב ופתאום תייר היה נגש אליכם ושואל אותו דבר על ישראל, כל אחד מאתנו היה יכול להצליח לירות אוטומטית שלל תשובות לשאלה הזו: מצב הביטחון, הבריאות, מחירי הדיור, מצב החינוך, השחיתות בפוליטיקה, הקיטוב בקרב העם, המלחמות שלא נגמרות, הגזענות, הכפייה הדתית/חילונית ועוד ועוד.

תאמינו או לא, כשאני שאלתי את הבחור את אותה שאלה הוא עצר וחשב: "אז מה רע פה… אממ….". איזה מצב אבסורדי זה: הוא לא פרס במהירות את התשובות – הוא היה צריך לחשוב על זה. אחר כך הוא דיבר על יוקר המחיה, יריבות בקרב הקנטונים השונים ואז הוא גם דיבר בהרחבה על הניטרליות של שוויץ.

שוויץ, מסתבר, בחרה כאידיאולוגיה להישאר ניטרלית במערכת הבין לאומית, וללא הסכמים צבאיים עם אף מדינה. בגלל המחסור בבעלות ברית, שוויץ לא סומכת על אף אחד אחר, ובגלל זה היא מחזיקה צבא מפותח. לפיכך, כל הגברים במדינה בגיל 18 צרכים להחליט אם לתרום שנה לשירות לאומי או להתגייס, חס וחלילה, לצבא לשנה (איזו שערורייה!). הצבא השוויצרי אגב, לא השתתף בשום מלחמה מאז מלחמת העולם הראשונה. הוא היה נטרלי אז, נותר נטרלי במלחמת העולם השנייה וממשיך להיות נטרלי מאז ועד היום. ניטרליות זו הובילה את האו"ם למקם את מוסדותיו באירופה בג'נבה – בכדי להדגיש את הניטרליות של הארגון.

מה המשמעות של להיות נטרלי? לא להתחייב לשום צד. יש אפילו המפרשים זאת כהסכמה שבשתיקה. שוויץ תמכה בצורה שווה במדינות המרכז ומעצמות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה. מקרה דומה קרה גם במלחמת העולם השנייה, כאשר היא תמכה בצד הנאצי בצורה דומה לתמיכה במדינות המערב. השוויצרים לא שאלו את עצמם מי יותר צודק או מי יותר מוסרי. מבחינתם במערכה הבין לאומית אין צודק או לא צודק, יש לתמוך שני הצדדים בצורה שווה.

אבל למה ללכת רחוק בזמן? המדיניות הזו ממשיכה גם היום. במאבק העולמי בארגוני הטרור המוסלמיים הקיצוניים נראה כי גם כאן שוויץ בחרה ללכת "על בטוח"- ובוחרת בניטרליות. אל-קעידה, חמאס ודאע"ש – לגיטימיים לא פחות מארצות הברית, בריטניה וצרפת, למה להם לקחת חלק במלחמה לא להם? אחרי הכול, זה מה שעיצב את שוויץ במתכונתה הנוכחית.

תהליך זה הוביל את שוויץ להיות מדינה ניטרלית. בסלנג העברי קיימים ראשי תיבות המתאימים למדינה מהסוג הזה: למל"ם (לא מועיל, לא מזיק). מבחינתם: כולם צודקים וכולם טועים באותה צורה. נראה כי אין מבחינתם בעיות מוסריות בעולם שעבורן משתלם להתערב ולקחת צד.

האם אנחנו היינו רוצים להיות בצורת חיים שלהם? האם היינו מצליחים בכלל להישאר ניטרליים במאבקי העולם? האם שווה לשלם את מחיר המצפון תמורת שקט ורוגע כמו שיש בשוויץ? אתם מוזמנים להחליט, או גם במקרה הזה להישאר ניטרליים…

שתף
תגובות