על סלפי(ה) ומודרניזם – בנעט במזרח התיכון

0

//כתב: נעם בנעט

לאורך השנים זרם השיעה, המיעוט באסלאם, כיאה לתנועות אופוזיציוניות התפצל עוד ועוד. הסונה לעומת זאת, כזרם הדומיננטי והשולט באסלאם שמרה על יציבות. עם זאת במאות השנים האחרונות גם בו אנו מוצאים סדקים, עימותים ומלחמת עולם בדרך. בשבועות הקרובים נסקור קבוצות חשובות בסונה.

בסונה ישנן קבוצות שונות, כשהמדוברת ביותר לאחרונה היא המדינה האסלאמית, לשעבר דאע"ש. בכדי להבין את רצונן של מספר תנועות אסלאמיסטיות לחזור לימי הח'ליפות (ח'ליף – מחליף מנהיג האסלאם) יש לחזור אחורה בהיסטוריה.

ב1798 התחיל נפוליאון את כיבושיו במזרח התיכון ובכך הכניס את המערב למזרח, בעקבות כך קמו שני זרמים באסלאם – זרם מודרני וזרם סלפי.

סַלַפִיה (קיצור למונח – אלסַלַף אלצַלאח), היא התבססות על תורת האבות הקדומים, שהם הנביא מחמד וחבריו. כיון שהם ראו איך מחמד חי הם יכלו לתת דוגמא לחיים נכונים, סוג של "מעשה אבות סימן לבנים". לסלפיה יש מספר אבות, אִבְּן חַנְבַּל, אבי האסכולה השמרנית החנבלית, יֻחַמַד אִבְּן עַבְּד אלוַהַאבּ בן המאה ה-19, שייסד ביחד עם מֻחַמַּד אִבְּן סַעוּד את יסודות הממלכה הסעודית וחכם הדת אִבְּן תַיְמִיַה בן המאה ה-14.

לצד הסלפיה החלה תנועה נוספת באסלאם והיא האסלאם הרפורמיסטי-מודרני. במהלך המאה ה-18  קם המודרניסט הראשון ומייסד הזרם הזה – ג'מאל א-דין אלאַפְעַ'אנִי (ע' נהגת כר' גרונית). אלאפע'אני אמר, בהתייחסו למדע, כי המוסלמים הובסו משום שהם נבערים לעומת המערב הנאור. ברגע שהמוסלמים יירכשו את הכלים של המערב אז יהיה להם סיכוי לנצח. אלאַפְעַ'אנִי תמך בעדכון ההלכה המוסלמית והתאמתה לחיים הדינאמיים ואמר כי אסור שהדת תהפוך למאובנת.

את אלאפע'אני המשיך תלמידו המובהק מֻחַמַּד עַבְּדֻהֻ, שנתן לקוראן פרשנות חדשה באמרו כי כל הרעיונות המערביים והקדמה כבר נמצאים בקוראן.

במלחמת העולם הראשונה התמוטטה האמפריה העת'מאנית ומצבה הכלכלי, כמו של שאר העולם, הורע. הריק שהותירה האמפריה העת'מאנית בשנת 1924, התמלא בתחילת הדרך בלאומיות חילונית ובהשפעה מערבית. נגד דברים אלה יצא חסן אלבנא (מורה במקצועו) בשנת 1928 כשטען כי כל חוליי החברה האסלאמית יוכלו להירפא רק על ידי שיבה לשורשי הקורְאן, אל המסורת האסלאמית ואל האידיאלים של חברת המוסלמים הראשונים של המאה השביעית. בכך הקים אלבנא את תנועת האחים המוסלמים.

האחים המוסלמים תיארו את החיים בעולם שבו הם חיים כחיים של ריקבון והשפלה וזאת בשל הכובש המערבי שרמס את גאוותם ועצמאותם, גזל את רכושם הביא אתו ערכים זרים, אשר אומצו על ידי השליטים המקומיים.

האסלאם, על פי האחים, הוא לא רק אמונה ופולחן, אלא גם האומה, הלאומיות, הדת המדינה, הספר הקדוש והחרב. האחים רואים בכל האידיאולוגיות שנוצרו במערב ובמזרח – הלאומיות, הסוציאליזם, הקפיטליזם והבולשביזם כאידיאולוגיות שאינן שוות ערך לרעיון האסלאם. זאת משום שהאסלאם עולה על כולן, האסלאם קיים עבור כל העולם, ויותר מכך – האסלאם גם קָדַם לכולם.

אלבַּנַא ארגן את תנועתו כארגון צבאי המחולק לתאים ולסניפי משנה, הוא הקים ארגון צבאי, "הארגון החשאי" והתנועה ציינה את חשיבות עקרון הגִ'יהָאד. עם זאת המרכיב הבסיסי להקמת הח'ליפות האסלאמית היא הדַעְוַה – הזמנה או תעמולה. עיקרה של הדעוה בחינוך אסלאמי של הדור הצעיר, ביטול החינוך הזר והנהגת אורח חיים אסלאמי הולם בכל תחומי החיים: כלכלה, חינוך בריאות ומשפט. האחים המוסלמים משלבים בין הסלפיה למודרניות. הם רוצים ח'ליפות, אבל זה חייב לבוא מהעם. הם מצפים שבזכות הדעוה, העם יתחזק וירצה את שלטון האחים. לאחר שתהליך זה יצליח בכמה מדינות יוכלו להכריז על חזרת הח'ליפות האסלאמית.

שנים רבות התנועה היתה באופוזיציה, ובשנת 1949 הסכסוך אף הביא ל"הורדת שני מלכים" כשרֵצח ראש הממשלה המצרי, נוקראשי, יוחס לאחים המוסלמים, ושבועיים לאחר מכן נרצח חסן אלבנא עצמו. האחים עזרו ל"מהפכת הקצינים החופשיים" של 1952, אך מהר מאוד הקצינים זרקו את האחים. בהמשך הדרך היה פיצול בין הצד המודרני, לבין הצד השמרני-סלפי בראשות סייד קוטב שהכריז ג'יהאד נגד השליטים המוסלמים החילוניים. האחים המוסלמים שלטו באופוזיציה מאז ועד ההפיכה במצרים, בשנת 2011.

לשאלות, הערות ובקשות: Aravimislam@gmail.com בפייסבוק.

שתף
תגובות