א' זה אוטובוס

0

//אלי מוגילבסקי

בימים אלה, לאחר בחירות שבמהלכן נדמה היה כי הקרעים המדממים של החברה הישראלית עלולים להיפרם בצורה שאינה ניתנת לאיחוי, אני חושב שהגיע הזמן להחזיר מעט מהשיח של המחאה החברתית משנת 2011, ושהאחריות לעשות זאת מוטלת על הסטודנטים ועל אלו המייצגים אותם.

לא, לא התבלבלתם, אתם עדיין קוראים את הטור של HUJI WATCH. אותו טור שכבר שלוש שנים מטיף לכך שאגודת הסטודנטים צריכה להתעסק בנושאים שהינם אינטרס ישיר של כלל הסטודנטים, ולהימנע מלהיכנס לנושאים פוליטיים באופן גורף.

לדעתי, תחום התחבורה הציבורית הוא יוצא דופן מן הבחינה הזו. בשונה מרוב הנושאים בהם HUJI WATCH נוהג לעסוק, הדאגה לתחום זה אינה רק אינטרס סטודנטיאלי מן המעלה הראשונה, אלא גם בעלת פוטנציאל לעצב תהליכים חברתיים וכלכליים חשובים. כל מי שמתנייד יום-יום בתחבורה הציבורית בירושלים יכול להעיד עד כמה איכות התחבורה הציבורית פוגעת באיכות החיים, ומקשה עלינו להתנהל בצורה יעילה ופרודוקטיבית. פגיעה המשותפת לכל אלו ברחבי הארץ שאין ידם משגת לארבעה גלגלים (או אפילו שניים) והגה משלהם. כל מי שביקר במדינות "מפותחות" מכיר את תחושת התסכול הכרוכה בחזרה ממדינה עם מערכת תחבורה ציבורית מתוקתקת לתחבורה הציבורית בארץ. בי זה היכה ממש כמה דקות אחרי שנחַתִּי בארץ (כמה אירוני, מברלין…), וגיליתי לתדהמתי שאין שום אוטובוס ישיר מנמל התעופה הבינלאומי של ישראל לבירתה, אלא רק "מונית שירות" שמחירה פי שלושה מזה של אוטובוס או רכבת. התחושה היא שעל אף הצלחתה המרשימה בתחומים כה רבים, בתחום זה מדינת ישראל קרובה לעולם השלישי הרבה יותר מאשר לעולם ה"מערבי". למה? כי קובעי המדיניות החליטו לשים את המשאבים וההשפעה במקום אחר.

כבר שלוש שנים שאגודת הסטודנטים בעברית פועלת בתחום, וערכה עשרות מפגשים עם נציגי אגד, משרד התחבורה, העירייה, האוניברסיטה, ואף מפגש פומבי עם ועדת התחבורה העירונית בקמפוס הר הצופים. בתקופה זו, היו לא מעט הישגים, אך רובם היו נקודתיים וזמניים וממש לא פתרו את הבעיה הגדולה, הדורשת שינוי מדיניות אמיתי.

אנחנו מזמינים אתכם בחום להצטרף לקבוצת הפייסבוק "די לעומס בקווי אגד בירושלים", ולקבוצה "15 דקות'" המייצגת את צרכני התחבורה הציבורית בישראל. להכיר את עומק הבעיה, להבין שהגיע הזמן לעשות שינוי יסודי בתחום המוזנח הזה ולקחת חלק במאבק חסר פשרות לשיפור התחבורה הציבורית בישראל לטובת הסטודנטים, השכבות החלשות והציבור הישראלי בכלל. מזיהום האוויר שנוצר כתוצאה מריבוי הרכבים על הכביש ומהנזק הכלכלי העצום כתוצאה מהפקקים סובלים כולנו. זו לדעתי הדוגמה הקלאסית למודל בו צריכה לפעול אגודת סטודנטים מצליחה, לא עוד אידאולוגיה מפלגתית משסעת בה רוויה הפוליטיקה שלנו ממילא, אלא קידום נושאים שהם סטודנטיאליים וחברתיים כאחד ומהווים קונצנזוס החסר רק לובי משמעותי וחזק שיכול להופכו למציאות בת-קיימא.

כמו תמיד אנחנו נהיה פה כדי לעדכן בהתפתחויות, בתקווה שבקרוב תשמעו עליהן גם בלעדינו.

שתף
תגובות