הטרור מגיע בגללנו

0

//גלעד ישראלי. תמונה ראשית: mako בסיקור גל הטרור האחרון

טרור הבודדים מוכיח שוב שלא מספיקה הנהגה פלסטינית שלא מוציאה פיזית פיגועים אך מעודדת אותם במילותיה. אם באמת רוצים שינוי מהותי במצב הביטחוני, צריך לבצע שינוי מהותי בהתנהלות שלנו אל מול ההנהגה הפלסטינית.

****

אבו מאזן נתפס בשקר כאשר הוא מדבר על המחבל בן ה-13 בפסגת זאב כאזרח תמים שהוצא להורג

אבו מאזן נתפס בשקר כאשר הוא מדבר על המחבל בן ה-13 בפסגת זאב כאזרח תמים שהוצא להורג

בימים האחרונים ראינו את ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, מתלונן על ההסתה של אבו מאזן כאילו היה אחרון התושבים בישראל. מישהו צריך להודיע למר נתניהו שמשטרת הקיטורים מעודדת פחות קיטורים ויותר מעשים (כפי הפרסומת לפני הבחירות). עבור רוב אזרחי מדינת ישראל ההמלצה היא להצביע במקום לקטר, אך כשמדובר בראש ממשלת ישראל כדאי מאוד שהוא יבצע שינוי במקום לקטר.

אבל נתניהו הוא איש של יציבות, הוא מפחד מאוד משינויים. יציבות בקואליציה, יציבות במצב הביטחוני גם אם הוא על סף התהום, סטטוס קוו בהר הבית. יציבות היא דבר חשוב, ואם כולנו מוכנים לספוג טרור ופיגועים עוד שנים רבות כפי המצב כיום ולקוות שהמצב לא יחמיר- אולי כדאי לשמר את היציבות. לעומת זאת, אם אנחנו רוצים עתיד טוב יותר- היציבות היא האויב שלנו.

בדרך כלל כשפוסט או כתבה מתחיל במילים אלה הקורא מצפה שאקרא לכריתת הסכם שלום כאן ועכשיו, למען עתיד ילדינו. אך הסכם שלום הוא רק חתיכת נייר, הוא לא באמת משקף את הכיוון אליו ההנהגה הכורתת איתנו את ההסכם הולכת. כשחמאס נושף בעורפי אבו מאזן ודורש עוד ועוד דם, כשהרשות הפלסטינית בעצמה מחנכת את ילדי יהודה ושומרון שכל הארץ כולה שלהם, נתינת עוד טריטוריות ועוד נשקים אל המסיתים לטרור יהיה הדבר האחרון שיוביל אותנו לשלום אמיתי. אם אתם רוצים יותר להבין מה הסיכוי שאבו מאזן ייהפך למהטמה גנדי, קחו דוגמא מארה"ב. כשהרפובליקנים והדמוקרטים בארה"ב מתחרים ביניהם לקראת הבחירות (ואין זמן שהוא לא לפני הבחירות הבאות) הם ייצמדו אחד לשני בדעותיהם ואמירותיהם. הרפובליקנים יציגו עצמם כיונה צחורה והדמוקרטים יעטו עליהם שרשרת כדורי M-16. הסיבה היא "הבוחר החציוני", האנשים שנמצאים על הגבול: קצת ימינה או שמאלה מהמפלגה שהם באופן טבעי היו מצביעים עבורה ומתלבטים למי להצביע. כל האנשים מהשמאל כבר יצביעו לדמוקרטים בכל מקרה (אין אלטרנטיבה יותר שמאלית) ועכשיו הם צריכים להיצמד כמה שאפשר לרפובליקנים על מנת שגם המצביעים הימניים יותר יצביעו עבורם. וכן להפך. כך עושה אבו מאזן, נצמד למסרים של החמאס כדי להשיג את תמיכת הציבור הפלסטיני כי הוא יודע שכל הפלסטינים המתנגדים להסתה ולטרור כבר בכיס הקטן שלו בכל מקרה. כשהאלטרנטיבות הם חמאס או ארגונים כמו דאע"ש וארגונים קיצוניים בעזה, מה הפלא שאבו מאזן לא יוצא מגדרו כנגד הטרור.

נדרשים מעשים במקום קיטורים. נתניהו מתלונן

נדרשים מעשים במקום קיטורים. נתניהו מתלונן

לעומת כל המסיתים למיניהם, שבוע שעבר ראינו הבזק של איש טוב. אף אחד לא רצה לראות אותו ובטח לא לראיין אותו לטלוויזיה, הרי הוא לא מעניין אותנו כי אנשים טובים לא עושים כותרות, אבל בכל זאת הוא נכנס בטעות. מדובר על ראש עיריית נצרת, עלי סלאם.

עלי סלאם, כמו רבים אחרים מהתושבים הערבים החיים בין הירדן לים, פשוט רוצה בטובת האוכלוסייה הערבית. הוא שם לנגד עיניו את הכלכלה ואת מה שמעניין את האדם הערבי הפשוט, כמו גם כל אדם נורמטיבי באשר הוא, שיפור איכות החיים של אנשים, שקט וביטחון. עלי סלאם עבר במקרה על יד ריאיון של ערוץ 2 עם איימן עודה, יו"ר הרשימה הערבית המשותפת לכנסת, וצעק על עודה שהם רק הזיקו לכלכלת העיר נצרת והזיקו לתושבי נצרת עקב ההפגנות האלימות שהם הציתו בנצרת כתמיכה במאבק (הטרור) הפלסטיני. עלי סלאם, כמו רבים אחרים כולל ביהודה ושומרון וכולל רבים המעוניינים להנהיג דרך חדשה, רוצה בדו קיום אמיתי המבוסס על עזיבת הטרור ועידוד הקשרים הכלכליים עם יהודים.

אותם אנשים רואים בעצמם אלטרנטיבה להנהגה קלוקלת הניזונה ממלחמה וטרור. אלה יכולים להיות הזרעים למציאות אחרת. הם היו פה כבר שנים רבות, שנים רבות מדי בהם התעלמנו, וכעת אם רוצים להנביט אותם צריך לנבור עמוק בתוך ערימות הזבל שנערמו פה במהלך תקופתו של אבו מאזן ומסיתים אחרים. רבים מהצעירים כיום כבר מוסתים כנגד מדינת ישראל, כנגד שלטון יהודי איפשהו במזרח התיכון, כנגד איזושהי פגיעה דמיונית במסגד אל אקצא. אבל אפשר גם אחרת, ואחרי שנים של הסתה בהם התעלמנו זה לא ישתנה בין לילה אבל זה יכול להשתנות עם המון סבלנות. במבצע חומת מגן ניקינו את הרחובות ביהודה ושומרון מנשקי הטרור, ניקיון דעת הקהל והתודעה הפלסטינית מטרור ייקח הרבה יותר זמן. עם זאת, אם אנחנו רוצים שינוי, הגיע הזמן להתחיל במלאכה.

הסתה בטלוויזיה הפלסטינית. קרדיט: מבט לתקשורת הפלסטינית.

הסתה בטלוויזיה הפלסטינית. קרדיט: מבט לתקשורת הפלסטינית.

אינספור פרשנים דיברו על כך שאבו מאזן לא יפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל, כיוון שללא שיתוף פעולה זה אין לו יכולת לשלוט בשטח. מה שהם לא מבינים הוא שאבו מאזן אוחז בשני קצוות החבל: גם הסתה לטרור והיצמדות למסרים של החמאס וגם שיתוף פעולה עם ישראל. אבו מאזן מבין טוב מאוד שהוא חייב את שיתוף הפעולה עם ישראל, אך הוא גם מבין טוב מאוד שממשלת ישראל ונתניהו מפחדים מהפסקת שיתוף הפעולה איתו. כך הוא רוקד על שתי החתונות: הסתה על מנת לצבור פופולאריות גם בקרב תומכי הטרור הפלסטינים תוך כדי סימון וי מול ישראל שהוא עושה משהו (אפילו קטן וחלקי) כדי שישראל לא תרצה לאבד אותו.

לא ייתכן שממשלת ישראל תתמוך במשטר פלסטיני המסית ומעודד טרור. הפחד מכאוס העלול להיווצר עקב שמיטת תמיכה זו מובן, אך מנגד אי שמיטת התמיכה במשטר ההסתה של אבו מאזן רק ימשיך את הטרור. המסר צריך להיות חד וחלק ומגובה בסנקציות חריפות: הפסיקו את ההסתה כאן ועכשיו, דברו על דו קיום ושיתוף פעולה כלכלי, גנו את הטרור. אם לא, ישראל תפרק את הרשות הפלסטינית מנשקה. אפשר לעשות זאת בהדרגה, על מנת להביא את השינוי בהדרגה ולשלוט במצב בשטח ועל מנת לשדר מסר תקיף שיאפשר לאבו מאזן לשנות את דרכו ב-180 מעלות, אך האולטימאטום חייב להיות תקיף וברור. והכי חשוב, חייב להיות מיושם ולא רק כאיומי סרק.

ועכשיו נשארה רק שאלה אחת שצריך לברר על מנת שדברים סוף סוף יתחילו להתקדם לכיוון שינוי חיובי: נתניהו, משטרת הקיטורים כבר הגיעה אליך?

שתף
תגובות